פסק-דין בתיק ת"ק 31278-04-12

לפני תביעה כספית בסך 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. 

בתאריך 8.2.12 רכשה התובעת מחנות "שק"ם אלקטריק" שבדיזינגוף סנטר, תל אביב מחשב נייד. לטענתה - חדש. דא עקא, שלאחר שימוש בן כחודש התחוור לתובעת כי שני ילדיה הקטינים (שגילם פחות מ - 10) גילו במחשב תכנים לא נאותים אותם פרטה בתביעתה. זאת נוסף על תמונות משפחתיות רבות שאין לה כל קשר אליהן וקבצים שונים הנושאים תאריך הקודם למועד הרכישה. משפנתה לנתבעת נענתה בזלזול תוך שעובדי הנתבעת הלבינו פניה ברבים. משום כך הגישה תביעה זו לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי המחשב אותו רכשה התובעת לא היה מחשב חדש, אלא מחשב נייד מתצוגה. משום כך, המחשב היה נגיש לכל לקוח אשר התעניין ברכישתו והתובעת ידעה כי היה בשימוש. הנתבעת מכחישה כי התייחסה לתובעת באופן משפיל או פוגע, וטוענת שכאשר הגיעה התובעת לחנות נבדק המחשב בנוכחותה ולא נמצאו בו תכנים/תמונות בעייתיים, אלא תמונות משפחתיות של אחד העובדים וכן הזמנה למסיבת זוגות שלא היתה בעלת תוכן לא מוסרי.

בתאריך 22.7.12 התקיים לפני דיון שבו העידו התובעת ונציג הנתבעת שאף היה נוכח בחנות עת הגיעה אליה התובעת וביקשה כי יבדקו את המחשב. במהלך הדיון גם ביקשה התובעת להציג לבית המשפט את הקבצים בהם עסקינן, אך מאחר שאין היא מצויה ברזי השימוש במחשב הנייד אותו הביאה עימה - הצליחה להציג לי ממנו אך מספר תמונות בודדות (מתוך 61 תמונות הקיימות לדבריה)  - תמונות פנים של ילדים ותמונת פנים של אשה. התובעת אמנם ביקשה כי בנה יכנס לאולם בית המשפט ויאתר עבורה את אותם קבצים/אתרים שתכניהם בלתי נאותים, אולם דחיתי בקשתה באשר לא מצאתי לחשוף את הקטין פעם נוספת לחומרים מעין אלו שתוארו על ידי התובעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתיק בית המשפט, הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל, בחלקה.

אשר לטענתה של התובעת כי נאמר לה שהיא קונה מחשב חדש, וחלף האמור נמכר לה מחשב משומש/גנוב, הרי שסבורה אני כי גרסת הנתבעת מסתברת יותר - כי המחשב שנרכש היה מתצוגה. כפי שהתובעת עצמה כתבה בכתב התביעה, המחשב נארז עבורה לתוך קופסא, בחנות, ולנגד עיניה. משמע כי לא הגיע סגור באריזתו המקורית. כמו כן, על גבי חשבונית העסקה (בסך 1,558.99 ש"ח) נרשמה בכתב יד סיסמת כניסה למחשב, המעידה אף היא כי זה היה בשימוש קודם לכן. עוד נשאל נציג הנתבעת במהלך הדיון על מחירו של מחשב חדש מאותו דגם באותה התקופה, וזה היה כ - 2,200-2,300 ש"ח.  קרי, גם המחיר שבו נרכש המחשב יש בו כדי להעיד על היותו מתצוגה.

יחד עם זאת, נכונה אני לקבוע כי במחשב הנייד שנמכר לתובעת היו קבצים ישנים שהכילו, נוסף על תמונות משפחתיות, לכל הפחות גם שתי הזמנות למסיבת זוגות, הזמנות שנציג הנתבעת ראה ואף צילם אותן במצלמת הטלפון הנייד שלו, אולם טען לפני כי מאז החליף את מכשיר הטלפון והתמונות כבר אינן ברשותו. מדבריו עולה כי בהזמנות - נוסף על מספר טלפון - היה גם איור, צללית של אשה.

בנסיבות העניין, ואף כי התובעת ידעה כי היא איננה רוכשת מחשב חדש, שומה היה על הנתבעת לנקות את המחשב מקבציו הישנים. ביני לביני תהיתי, אם דרושה סיסמא למחשב כפי שהדבר נרשם על גבי חשבונית הקנייה, הכיצד יכול כל לקוח המזדמן לחנות והמתעניין ברכישת המחשב להכניס אליו תכנים ? סביר יותר להניח כי התכנים הם כאלה שהוכנסו על ידי עובדי הנתבעת, ומשמע כי הנתבעת היתה צריכה להיות ערה לכך ולדאוג לנקות את 'היסטוריית השימושים' במחשב. משלא עשתה כן, ומשנחשפה התובעת לאותה היסטורייה, הנתבעת חבה בפיצוי התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסכום אותו הנני אומדת - 800 ש"ח.

אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 800 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך של 200 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: